עוד גנרל…
י״ח באב ה׳תשפ״ב (אוגוסט 15, 2022)
תמונה מתוך: ויקימדיה
ח”כ , סגן הרמטכ”ל והאלוף בדימוס יאיר גולן, מיצר על כך שרב אלוף בדימוס, גדי איזנקוט, הלך אל מפלגת כחול לבן של רב אלוף בדימוס, בני גנץ, ולו בא אליו – למר”צ.
“דעותיו יותר קרובות למר”צ” – הסביר גולן.
היו ימים, בהם גנרלים עטורי תהילה – אמיתית או מפוקפקת – עוררו תקווה כשהגיעו אל הפוליטיקה, ואולם הציבור הישראלי למד על בשרו שכשרון צבאי – אמיתי או מדומיין – לא באמת מקנה ייתרון מיוחד במרחב הפוליטי.
את גדי איזנקוט הכרתי כחבר בוועדת חו”ב. הימים היו ימי מבצע צוק איתן. מטחי רקטות נחתו השכם והערב על ערי ישראל, והלחץ על נתניהו להיכנס קרקעית לעזה, הלך וגבר.
לבסוף הגיע בכירי הצבא והציגו לוועדה את תוכנית המבצע.
מבט קצר במטרת המבצע הספיק לי כדי להבין שמהמבצע הזה לא יצא שום דבר מלבד הרג מיותר של עשרות חיילים.
“כשעשיתי קורס קצינים” אמרתי “לימדו אותי שפרק המטרה אסור שיכלול יותר ממילים ספורות, כאן אני רואה סיפור שלם ואני מבין מכך שלמבצע הזה, אין למעשה מטרה – זה ייגמר בדיוק כמו מלחמת בלנון השניה, ניכנס, חיילים ייהרגו, נתחיל לחפש דרכים לסיים – ושום דבר לא יישתנה. לכן אני מתנגד לכניסה הזו לעזה”.
מובן שהייתי בדעת מיעוט, ולצערנו – כל מה שחזיתי התרחש במלואו.
תוך כדי המבצע השתנו המטרות. תחילה דובר על חיסול המשגרים, אח”כ על חיסול המנהרות – בנט עש על העניין סיבוב פוליטי כפי שעשה בהמשך על הזריקות – בקיצור, בילבול מוחלט בין אסטרטגיה ופוליטיקה, מיצג מפואר של יחסי ציבור ללא תכלית צבאית – שבסופו מנינו 70 הרוגים.
את הרמטכ”ל של הפארסה הזו, את בני גנץ, לא ראינו כל ימי המבצע. הוא פשוט נעלם אל תוך איזו בועה טפלונית שכזו. אבל את סגן הרמטכ”ל – איזנקוט – דווקא זכינו להכיר. כנראה שלא יכול היה לחמוק מלהופיע בפני הוועדה.
יום אחד, כשגשם הרקטית נוחת על תל אביב, הגיע איזקוט בכדי להשיג את אישור הוועדה לגיוס נוסף של כוחות מילואים.
הוא פצח במן נאום “אפסנאי” שכזה, שבו פירט כמה משגרים הושמדו וכמה מנהרות חוסלו. לחברי הוועדה, רובם חברי כנסת ללא שמץ של מושג בהוויית הצבא והמלחמה – ניתנה, כנראה בכוונת מכוון, דקה להתייחס כל אחד בתורו, לדבריו של אייזנקוט. מן מחזה מאולץ של דיון שתוצאותיו נקבעות מראש.
מובן שהתייחסות חברי הוועדה היתה טפלה וחסרת כל ערך.
ככל שהתקרב תורי, חככתי בדעתי, איך להפוך את הדיון למשמעותי. “אני מאוד מעריך את חיסול המשגרים והמנהרות” – אמרתי – “אבל כאן זו וועדת חו”ב, ואנחנו רואים שלחיסולים הללו אין השפעה אסטרטגית, אני רוצה לשאול את סגן הרמטכ”ל שאלה מאוד פשוטה, ואני מאוד אשמח לקבל תשובה קצרה וברורה…” – המתנתי רגע ואז שאלתי – “אמור לי בבקשה, מי האוייב? המנהרה או החמאס?”
את המבט בפניו של איזנקוט אין צורך שאתאר – כי זמן לא רב אח”כ שאלתי בדיוק את אותה שאלה, גנרל אחר בדימוס גיורא ענבר, שישב מולי באולפן טלוויזיה.
גיורא ענבר הגיב בדיוק כמו אייזנקוט בוועדה.
ובכן אייזנקוט פצח באיזה נאום מבולבל, ומיהר לעזוב – כלומר לברוח – מחדר הוועדה.
אתם מבינים?
תוך כדי המלחמה, כשחיילינו נהרגים ללא תכלית ברורה במנהרות של עזה, עסוקים היו גנץ ואייזנקוט בחשבונות פוליטיים, לא בחשבונות צבאיים.
במובן הזה אני מעדיף פי כמה את יאיר גולן החצוף והבוטה, על פני הקרנפים העלובים הללו.
גולן לפחות מדבר בשמה של אידאולוגיה.
מה שנקבל עכשיו עם כניסתו של איזנקוט לפוליטיקה, לצידם של בני גנץ וגדעון סער, זה משהו הרבה יותר מסוכן מיאיר גולן.
כי ברור שגולן צודק, אייזנקוט באמת הרבה יותר קרוב למר”צ. ואין דבר מסוכן יותר ממר”צ שמחופשת למרכז.
11 תגובות
כהרגלך משה היחיד שאומר את האמת תוך ראיית המציאות בצורה רהוטה ברורה ולא משתמעת! נמשיך לתמוך בך ולעמוד לצידך
וואלה דברים נכונים וניכוחים אמרת. הזכרת נשכחות וטוב שכך. יש לי שאלה – מי היה האיש ההוא באולפן הטלויזיה שאותו שאלת מי האויב ?
גיורה ענבר
בהחלט יש דבר יותר גרוע ממרץ שמתחפשת למרכז. מרץ שמתחפשת לימין גרועה ממרץ שמתחפשת למרכז. ביבי הוא מרץ שמתחפשת לימין.
השם החדש של החונטה בראשות בני גנץ הוא “המחנה הממלכתי”. ממלכתיות זה שם קוד לדיכוי מפא”יניקי.
משה, המדד פשוט מאוד, מי שלט אז בימי אותם ימים שטילים נחתו על ת”א וחיילים שנהרגים ללא תכלית בשטח בנוי? תן לי לנחש, הליכוד..כן צדקתי!
אז מה אתה מנסה לעשות במחשבים מסלול הזה, להכפיש את המרכז? מעולה, ובנוסף כל מילה נכונה, אבל טוב שאתה נמנע (כמו תמיד כמעט) להזכיר מה כן צריך לעשות לדברך, שזה להחזיר את אותה מפלגת שלטון שנתנה לגנרלים האלו להתקדם לשלטון, תן לי שוב לנחש מדוע, הפריימריז הסתיימו? מעולה! מקווה שדעתך בנוגע למפלגת “הרוב היהודי” השתנתה ולו במעט (נמגר הפריימריז ותוצאותיו מעולות, לא לך ולא לגדי יברקן אין מה לעשות בין הנבלים האלו).
נשמע כמו רב חובל שמאשים את מזג האויר הבוגדני. אי אפשר להחליף את העם, אי אפשר להחליף את הצבא, ואי אפשר להחליף את הרוב היהודי. כדי לשנות, מוחמד צריך לבוא אל ההר ולחתור אל הגאי הספינה.
אנחנו רוצים ידיים על ההגה. כמה מפז”לניקי זה נשמע. אי-אפשר להגיע בגניבה להגה ולחשוב שאף אחד לא ירגיש. אי-אפשר להתיישב ליד מי שנבחר לעמוד על ההגה ולהגיד שבזכות זה שאתה לידו אתה גם אוחז בהגה. כדי לאחוז בהגה אתה צריך להיבחר. כדי להיבחר אתה צריך להגיע לציבור ובתהליך לעיתים ממושך להביא אותו להכיר בערכם של רעיונותיך. ניסיון השתלטות על מפלגה קיימת הוא לא מוסרי ומסתבר שגם לא פשוט. צריך אורך רוח. מפלגה קוהרנטית עם חזון שבחירות אחרי בחירות (ובעיקר בין בחירות לבחירות) מגיעה עם משנתה ומראה היכן היא הייתה פועלת אחרת ומדוע. מנחם בגין, שאני בז לו בהיבטים רבים, פעל מצוין בהקשר זה והוא דוגמה ומופת להתנהלות פוליטית עד לתפישת השלטון. גם כשהיה מיעוט זניח ומוקצה אחז בתפישת עולם שלמה ולא סטה ממנה. הציג אלטרנטיבה לשלטון עד שנקעה נפשו של הציבור מהשלטון המושחת והרקוב ואז צצה מאליה האלטרנטיבה שבגין בנה במהלך שנים. הוא המתין זמן ארוך עד שעלה בידו. אתה מתנהל בצורה לא יציבה בפוליטיקה. אתה קצר רוח, דוחק את הקץ. אתה מזכיר בהתנהלותך את אלון. גם הוא אדם ערכי ומשכיל. במקום להיות אלטרנטיבה לשלטון הוא העדיף להיות עם ידיים על ההגה ויצא קרח מכאן ומכאן. לא השפיע בנושאים המהותיים, שכן דעתו הייתה במיעוט במפלגת השלטון ומשקרסה המפלגה הוא לא היה אלטרנטיבה לשלטון משום שהיה מזוהה עם מחדליה. איך אתה מבקר בחריפות ובצדק את מחדלי הליכוד שהובילו למצב הקיים ואח”כ מבקש להצביע לו, כדי שמה? שימשיך בדרכו הנלוזה? הליכוד, למרות האופטימיות האין-סופית שלך לא יקבל אותך משום שאתה גדול מבקריו. גם אם תכנס לכנסת רוב חברי הסיעה לא יוכלו לבלוע או להקיא אותך, אתה קול אחר לגמרי. או שתלך אחרי מצפונך והסיעה תקיא אותך, או שתתיצב אחרי המנהיג ותאבד את התומכים בך בשל עקרונותיך. אוי לי מראש סיעתי ואוי לי מייצרי. הכיוון של מפלגה חדשה שהלכת בו הוא הכיוון הנכון. ברור לי שיש בו אינספור בעיות עצומות (תקציב, תקציב ושוב תקציב) אך אין דרך אחרת. הבעיה שאיבדת אמינות, אנשים מתקשים לתת אמון במי שאינו מתמיד. רעיונותיך טובים, אתה אינטיליגנט ומקורי אך כפוליטיקאי, אני חושש ששרפת את עצמך. כותב זאת בהערכה רבה.
כן, רק שבנמשל אצלנו “מזג האוויר” המדובר נוצר(או לפחות ניתנה לו יד חופשית) ע”י חברך העכשויים.
משה, בתור אחד שנחשב לידיד וותיק של ד”ר מילשטיין מי כמוך יודע שלא רק אפשר אלא חובה להחליף את הצבא, לפחות את כל מערכת ההפעלה שלו עד היום, בלי קשר לאידאולוגיה, אלא ברמה המבצעית ואופן קבלת ההחלטות.
בקשר לרוב היהודי, אפשר ורצוי לנסות לשנות את כיוון מחשבתו מהביצה הפוליטית המאוסה (הן משמאל הן מימין, בעיקר מהימין..) למושגים כמו הר הבית, הבית שצריך ליהיות עליו, שלמות הארץ וכו ואת זה אין סיכוי להשיג במפלגה שמנהיגה הנערץ (בעיני מתפקדיה..) שבלי קשר למעלליו הוא פשוט גדול המאמינים ב”סטטוס קוו” המאוס, זו הייתה האסטרטגיה שלו תמיד (בימים שהוא עוד היה עסוק בלמלא את תפקידו לפחות..) לכן שינוי תחתיו מלכתחילה לא היה אפשרי (מילשטיין אגב סיפר שהם פנו לנתניהו בקשר לבעיות צהל והוא הסכים עימם אך הבהיר להם מראש שיבצר ממנו לעסוק בנושא בכלל, 12 שנה כן?!) ובטח שלא אפשרי כיום, כשהוא הפך (בתכנונו או שלא) לקדוש מעונה וזה כל עסקו כיום.
כמו בקשר לצבא, כך גם הטמעת המושגים המבורכים שהצפת ע”י זהות אלו תהליכים שדורשים אורך רוח ובנייה מחדש של מערכות (קודם כול רוחניות), מהליכוד המושחת לא תבוא שום התקדמות בקשר אליהם, בטוח שהנך יודע זאת טוב מכולנו.
אם ביבי היה מגדיר חמאס כאויב היו ממוטטים את חמאס, אבל ביבי הגדיר כאויב משגרים ומנהרות ועל זה הקריבו חיי חיילים. בטוח שאייזנקוט אפס כמו גנץ, אבל במקרה שתיארת הוא רק ש”ג.